NachumHeiman.com:האתר של נחום היימן

חדשות בן-עזר - לזכרו של נחום היימן

פורסם ב- חדשות בן-עזר בתאריך: 22/08/2016 [קישור מקור]
מאת: העורך

לפני מספר שנים נחצ'ה נרשם לקבל את כתב העת העיתי "חדשות בן עזר" וקרא אותו בשקיקה.
בגיליון מס' 1171 כותבים על נחצ'ה ועל פועלו.

אורי הייטנר
כמו קול שלא נדם

חתן פרס ישראל נחום (נחצ'ה) היימן, שהלך בשבוע שעבר לעולמו, הוא מדמויות המפתח בזמר העברי. מוסיקאי מחונן, שהלחין למעלה מאלף שירים, שרבים מהם היו לליבת הקלסיקה הישראלית. כמו העץ הנדיב, העניק היימן את יצירותיו בנדיבות רבה, כמעט לכל הזמרות והזמרים, הלהקות וחבורות הזמר בארץ. אני זוכר את הופעתו, לפני למעלה מ-30 שנה, לאחר שובו משהות ממושכת באירופה, עם להקת "חופים". נחצ'ה ניגן על פסנתר ואקורדיון, הינחה, סיפר סיפורים, דיבר על השירים, אך לא הצטרף לשירה. היה לי ברור שהוא אמנם מלחין נפלא, אך כנראה שלשיר אינו יודע, והוא ניחן במודעות עצמית וצניעות נדירים להכיר בכך.

והינה, כשכבר היה כמעט בן 70, נחצ'ה החל להקליט ולשיר משיריו, והתברר שהמוסיקה הישראלית החמיצה טרובאדור מעולה, בעל קול נעים ויכולת נהדרת להגיש שיר. הסינגל הראשון בביצועו, היה "ימינה, שמאלה והלאה", למילותיה של לאה נאור, שבוצע לראשונה בפי חוה אלברשטיין, אחת הזמרות האהובות עליו, לה הרבה לכתוב, ושאף הוציאה אלבום מקסים משיריו – "אני הולכת אליי". היימן הקליט אותו בביצוע סולו, ובדואט עם בתו סי.

נחצ'ה כתב מוסיקה למילות שיריהם של משוררים ופזמונאים רבים, ובראשם רעו הטוב נתן יונתן. הוא נהג לספר, שרק לשיר אחד הוא כתב גם את המילים. השיר הוא "פוגה קטנה", נעימה שמילותיה הן "דבדבדבדבה בדבדבדבה..."

לפני למעלה מעשור כתב היימן את "אני ממשיך לשיר", השיר היחיד שהוא כתב את מילותיו. כאדם שכל חייו, משחר ילדותו, הוקדשו לשירה ומוסיקה, השיר מדבר על כך שגם בגילו המתקדם, הוא ממשיך לשיר, "כמו אש שלא כבתה".

הפזמון של השיר אומר: "אני ממשיך לשיר, אני ממשיך לראות, אני ממשיך לחלום את כל מה שהיה." בשיר ארבעה בתים, ובכל בית שש שורות, וכל שורה היא מטאפורה לתיאורו כמי שממשיך לשיר. השיר מבטא את האני מאמין שלו, כאדם שנולד לשיר והוא ישיר כל עוד יחיה, כי השירה אינה עיסוק או תחביב, אלא היא מהות חייו. "כמו ים שלא נרדם, כמו איילה תועה, כמו קול שלא נדם, כמו ארץ לא זרועה, כמו אשל במדבר, כמו אדמה צחיחה – אני אמשיך לשיר."

כל חייו סבבו סביב טקסטים שהלחין, אך בשיר היחיד שהוא כתב גם את מילותיו, הוא התגלה כבעל כישרון לירי, שמשום מה לא בא לידי ביטוי קודם לכן ולא לאחר מכן.

השיר נכתב בפרץ מפתיע של יצירה, אותו תיאר נחצ'ה בראיונות. הוא נהג ברכבו, ולפתע הרגיש את פרץ היצירה שנבע ממנו. הוא עצר את הרכב באמצע הכביש, הוציא דף נייר והחל לכתוב את השיר, תוך התעלמות מהמכוניות הצופרות. שוטר ניגש אליו, והוא אמר לו, "מצטער, אני כותב שיר."

השוטר עצר את התנועה, עד שהוא כילה את מלאכתו, והיה הראשון לקרוא את השיר. נחצ'ה הגיש לו את הרישיונות כדי לקבל את הרפורט המגיע לו, והשוטר סירב לקחתן, ואמר: "בתפקיד שלי פגשתי הרבה משוגעים. משוגע כזה עוד לא פגשתי."

אף שנחצ'ה חי למעלה מעשור בנֵיכָר, הוא היה ציוני עד שורשי שערותיו, מאהב גדול של ארץ ישראל ונופיה, תרבותה ושיריה. על אף שבילדותו לקה בפוליו והיה מאושפז שלוש שנים, מחובר למכונת הנשמה, ואת שירותו הסדיר ביצע בלהקת הנח"ל, הוא התגייס לשירות מילואים כלוחם קרבי, לחם במלחמות ישראל, ונפצע שלוש פעמים: במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

"כמו קול שלא נדם... אני אמשיך לשיר," כתב היימן. השבוע נדם קולו.

שירים עד כאן
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.

יהי זכרו ברוך!

דניה עמיחי מיכלין
נחצ'ה לא נח על זרי הדפנה

ביום העצמאות 2009 קיבל נחום היימן, הידוע בכינויו נחצ'ה, את פרס ישראל בתחום הזמר העברי. כל חייו של נחצ'ה שזורים וארוגים בשירה ובזמר העברי, ושיריו הפכו לנכסי צאן ברזל לזמר העברי כבר יותר מחמישים שנה. נחצ'ה נולד בריגה בשנת 1934. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1939 והתגוררה במגדיאל, וכשהיה בן שבע עברה לתל אביב. כשהיה בן שתים-עשרה הוריו התגרשו והוא נשלח כילד חוץ לקיבוץ נען, שם התוודע למלחינים דוד זהבי ויהודה אורן. בן 17 עבר לקיבוץ כפר-המכבי ושם רעה צאן יחד עם המלחין מתתיהו שלם, שהיה רועה צאן רוב ימיו. בצה"ל ריכז נחצ'ה קורסים למחול ולשירה והיה האקורדיוניסט של להקת הנח"ל הראשונה. לאחר מכן הצטרף לסיירת שריון של אוגדה 210. לאחר שחרורו, עבר לקיבוץ בית-אלפא והיה שם מורה למוסיקה, נשלח ללימודים במדרשה למורים למוסיקה ולמד אצל המלחין פאול בן-חיים וניצוח אצל המנצח גארי ברתיני. הוא עבד כמורה למוסיקה במוסד החינוכי בבית-אלפא, הקים את 'חמישיית גלבוע' החל לעבוד עם להקת 'הגבעטרון' והפך אותה לגוף מקצועי ומוכר. כל אותו זמן הלחין שירים וטיפח זמרים בראשית דרכם. היה לו שיתוף פעולה פורה מאוד עם המשורר נתן יונתן, שיתוף שהוליד למעלה ממאה שירים, שהמפורסמים ביניהם הם 'חופים', 'אניטה וחואן', 'שירים עד כאן' ועוד. כמו כן עבד עם אהוד מנור, יורם טהר-לב, רחל שפירא ואחרים. תוך כדי כך החל לכתוב מוסיקה לסדרות טלוויזיה ולסרטים.

בשנת 1968 יצא לפריס ושהה שם שלוש שנים ובשנת 1972 עבר ללונדון למשך אחת-עשרה שנים. כאשר חזר ארצה, הקים את להקת 'חופים' ואת 'שירים עד כאן', משירי נתן יונתן, המשיך להקליט ולהפיק ערבי זמר ברחבי הארץ וניהל חבורות זמר. משנת 2000 ועד שנת 2005 עסק נחצ'ה בשחזור של הפקות משנות החמישים והשישים, בסידרה בשם 'נוסטלגיה עברית'. מזה שנים שהוא שוקד על הנצחת יצירתם של אבות הזמר העברי. ביוזמתו הוקמה העמותה למורשת הזמר העברי, ולה הקדיש את מיטב זמנו, בהתנדבות, בלי תמיכה ובעזרת תרומות.

נחצ'ה אב לשתי בנות וסב לנכדים. את פרס ישראל קיבל על תרומתו הגדולה לזמר העברי, על שימורו, על הפצתו ותיעודו ועל קידוש השפה העברית. נחצ'ה הוא בעל גוף נערי ובעל אנרגיה פנימית תוססת. במשך שיחתנו, שנערכה בביתו, קם מדי פעם ממקומו, התהלך אנה ואנה, הצית עוד סיגריה ולגם עוד לגימה מכוס היין. מדי פעם צלצל הטלפון. ביקשו לקבוע איתו ראיון לטלוויזיה, לעיתון, לרדיו. הוא ענה לכולם בסבלנות ובנועם. הוא ניחן בכושר דיבור ובידע רב בנושאים שונים, ועל כל שיר ממאות השירים שהלחין יש לו סיפור.

מי אתה, נחום היימן, איך אתה מגדיר את עצמך?
אני בא מבית בית"רי, מריגה שבלטוויה, נכד לסבא שהיה רב-חובל בים הצפוני, ובן לאבא שהיו לו חושים של חיית-בר והוא הבריח אותנו דרך ארה"ב ארצה. אני בן-אדם נורא פשוט, שעומד עם הרגליים על הקרקע. כל בן-אדם יכול לתפוס אותי ברחוב ולהושיב אותי בבית-קפה לדבר. אני אוהב בני-אדם, ואני מצטער שאנחנו לא מנצלים את המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן לנו, והיא לדבר איש עם רעהו. אני אספן של גרוטאות, עשיתי שנתיים סורבון וחמש שנים אוניברסיטה בלונדון כשומע חופשי במשפטים. אני נגר חובב וקרמיקאי מקצועי. כל הרהיטים בפינת הישיבה שלנו הם מעשי ידי. אני בוגר בית ספר גבוה לקרמיקה בלונדון.

איזה מין ילד היית?
ירדתי מן האונייה בגיל חמש ודיברתי עברית תנ"כית מאוד, אבל עברית כהלכה. הבית היה בית דובר עברית צחה. גרנו כמעט שנה במושבה מגדיאל, ואחר-כך עברנו לתל-אביב לרחוב בורוכוב. הייתי גנגסטר קטן עם כל ילדי השכונה. בשוק הכרמל קנינו פטיש של רצענים, ואיתו היינו מפרקים את המסמרים מהגדר של תיאטרון 'המטאטא', נכנסים פנימה ומתחבאים בשירותים עד תחילת ההצגה. אין הצגה שלהם שלא ראינו. אחר-כך הסדרנים כבר היו מכניסים אותנו פנימה.

הייתי ילד אוהב ספר, אוהב תיאטרון ואוהב מוסיקה. בבתי-הקפה על שפת הים היו רוקדים, ב'גינת ים' וב'פילץ', בכל מוצאי שבת. הייתי יושב מתחת לפסנתר, וישראל יצחקי או פרדי דורה היו מגניבים לי סנדוויצ'ים. ככה למדתי את כל השירים של פעם. אחרי ההופעה היו מכסים את הפסנתר בכיסוי מלֶבד. לילה אחד בשתיים אחר חצות, אבא שלי הזעיק את המשטרה, כי לא חזרתי הביתה. מצאו אותי ישן מתחת לפסנתר המכוסה. לעיני השוטרים הבריטיים, אבא הוריד את מכנסיי והצליף בי.

לידנו התגוררה מורה לפסנתר. להורי לא היה מספיק כסף לשיעורי נגינה, ואני הייתי נוהג להתחבא מחתת לחלונה ולהקשיב. יום אחד הכלב שלה קרע את חולצתי מעליי וכמחווה של פיצוי היא התחילה ללמד אותי פסנתר. אהבתי את זה מאוד, אבל אחרי שקיבלתי שלושה שיעורים, יום אחד לא יכולתי לקום מהמיטה. נלקחתי לבית-חולים ונקבע שם שיש לי שיתוק ילדים. הכניסו אותי למכונת ריאות למשך שלוש שנים. התגברתי על המחלה. ניצחתי אותה. ילדה בשם מאירה, שגרה בשכנות לבית החולים, היתה באה אלי יום יום ללמד אותי לכתוב, כשידה מוליכה את ידי. עד היום אני כותב באותיות דפוס, אם כי במהירות הבזק. מאירה היתה בת של דיפלומטים, הם עזבו את הארץ ולא הצלחתי ליצור אתה קשר. לפני עשר שנים עשיתי חלטורה במלון בהרצליה, ופתאום אני מרגיש מאחור שתי ידיים מכסות את עיניי. מיד קראתי – מאירה! זכרתי את מגע ידיה מאז, כשהיתה מנגבת את הזיעה ממצחי.

כשהוריי התגרשו, שלחו אותי להתחנך בקיבוץ נען. הילדים היו משחקים בכדור ואני הייתי מסתובב כשתחת זרועי ספרי ריה"ל, טשרניחובסקי וביאליק. מצאתי מפלט בצריף של יגאל מוסינזון הסופר, או בצריף של בנימין חכלילי, שהיה איש ספר ומתרגם. הייתי בא, שוקע בספרים וקורא שירה. עד היום אני קורא המון שירה ואת התנ"ך.

ספר לי על השיר הראשון שהלחנת.
אחרי השיתוק, המליצו לי על נגינה באקורדיון כפיסיותרפיה, ואני ניגנתי אצל תרצה הודס, המדריכה האגדתית לריקודי עם, כמעט בת תשעים ועדיין רוקדת ומרקידה. היא היתה 'ייקית', מרובעת, ואני אהבתי לאלתר, והייתי עושה תמיד אימפרוביזציות, והרי מוסיקה זה דבר זורם. אבל היא לא אהבה את זה. יום אחד התרגזה עליי ואמרה לי לצאת מהאולם. זה היה בתיאטרון בית לסין, ובחדר השני הסתיים חוג לתנ"ך ומישהו שכח שם ספר תנ"ך. פתחתי אותו בחמת זעם ועיניי נפלו על שיר השירים. תוך שתי דקות, השיר 'ניצנים נראו בארץ' היה מולחן. זה היה השיר הראשון שלי. חזרתי לחדר הריקודים, חיפשתי מישהו שידע לכתוב תווים ותוך שעה קלה כולנו שרנו את השיר הראשון שהלחנתי.

מי היו דמויות המפתח בחייך?
כשהייתי בקיבוץ נען, קרוב לחמש שנים, נטעו בי יהודה אורן ודוד זהבי את ניצני הזמר העברי. הם הולידו בי את ההכרה שחיי התרבות ארוכים בהרבה מחיי אדם. למדתי הרבה ממתתיהו שלם, שאיתו רעיתי צאן, וכמובן מוריי פאול בן-חיים וגארי ברתיני, שאצלם למדתי במדרשה למורים למוסיקה. אבל דוד זהבי, יהודה אורן, מתתיהו שלם וזיקו גרציאני הם האנשים שעיצבו אותי ולהם אני חייב. בלי קודמיי, בלי יחיאל היילפרין, בלי יואל אנגל, בלי חנינא קרצ'בסקי, בלי המלחינים שנטעו את הזרע ושתלו את התשתית של העברית בזמר, בלי קדיש יהודה סילמן – לא הייתי כותב אפילו תו אחד. מי שהכיר בכישרוני היה גיל אלדמע המלחין. הוא פתח בפני את שערי 'קול ישראל' והמליץ עלי, ואחריו זיקו גרציאני.

תכניס אותי למעבדה שלך. אתה מקבל שיר. מה מדבר אליך, המילים, הנושא?
קודם כול השפה. העברית היא אחת השפות העתיקות ביותר בעולם. כאשר רוב האירופים עוד טיפסו על העצים, אנחנו כתבנו את התנ"ך. יש לנו שפה יפהפייה. מצד אחד אני חייב חריזה מסודרת. אם לא, איני יכול לכתוב מוסיקה, לכן כל כך התחברתי לשירה של נתן יונתן ונתן אלתרמן. לנתן יונתן כתבתי יותר ממאה שירים, והרבה אלתרמן. המילה עושה לי משהו, אבל יחד עם זה אני בהחלט מודה שיש טקסטים שלא מזיזים לי. אני אוהב שירה חרוזה, סדורה יותר, שיש בה שביב של פזמונאות, כי שירה צריכה להגיע אל העם.

אני איש פשוט, שכותב שירים פשוטים, בלי ג'וקים בראש, ומה שאלוהים נותן לי אני קם בבוקר ואומר תודה, וזהו. בואי אספר לך סיפור נחמד: במאי הקולנוע שמוליק אימברמן עשה סדרה לטלוויזיה ושמה 'דום לב' וביקש ממני לכתוב לו מוסיקה. לקחתי מכשיר הקלטה, הלכתי לפרופסור, חבר שלי, ביקשתי ממנו שיעשה לי בדיקה של כל כלי הדם. יש לזה צליל אחר לגמרי בגוף האדם. בחשאי הקלטתי. הלכתי לעריכה דיגיטלית והפכתי את סגולת החיים שלי לתופים. את התופים האלה התאמתי לקצב המוניטורים בחדר הניתוח, ואז בניתי את המוסיקה, ופתאום זה עבד. ככה הראש שלי עובד. יש לי ראש מעוות, לא כמו של כולם, אבל מעוות טוב.

אתה ידוע כאוהב הארץ מושבע, האם יש לזה השפעה על השירים שלך?
בהחלט, השפעה גדולה אפילו. אני מאוהב בארץ, חרף כל הבעייתיות שלה. קשה לתאר כמה אני אוהב אותה, כמה היא חלק ממני.

כמה שירים הלחנת?
מעל אלף. כתבתי הרבה לילדים, כולל מחזמר בשם 'זרעים של מסטיק'.

מי הזמרים שגילית או טיפחת בראשית דרכם?
את חוה אלברשטיין, את 'צמד דרום', את עליזה עזיקרי, את חני לבנה ועוד. יש לי חוש ריח לתפוס איכות כשהיא במצב היולי לגמרי, ולטפח אותה. אני עוזר לצעירים כמה שאני יכול. תשמעי סיפור: בכל שנה אני כותב מוסיקה לשני סרטי סטודנטים. לפני שנה ביקש אותי אחד מהם לשבת בפתח הסינמטק עם כובע ורובשקה ולנגן שירים רוסיים, כחלק מהסרט שעשה. אני מתיישב, פותח את הארגז, ובדיוק עובר זוג בגילי והאישה אומרת לבעלה, תראה לאן הוא הגיע, וזרקו לי עשרים שקל לארגז.

כתבת גם מוסיקה לסרטים, לא של סטודנטים.
אני אוהב מאוד מוסיקה סינמטוגרפית. עשיתי כמאה ועשרים סרטים בארץ. האחרונים היו שיר הנושא לסרט 'אדמה משוגעת', ושיר הנושא ל'אגדה בחולות'. לשיר הנושא של 'אדמה משוגעת' כתבתי גם את המילים והקלטתי אותו בקול שלי, יש לי קול דומה לזה של ליאונרד כהן, זקן וצרוד.

מה ההבדל בין להלחין שיר ובין לחבר מוסיקה לסרט?
במוסיקה לסרטים אתה חייב להיות חסר אגו לחלוטין. אתה טבעת קטנה, שצריכה להשתלב בהמון אלמנטים שהופכים לשרשרת, בלי זה אין סרט.

ספר לי על התקופות שעשית בפריס ובלונדון.
הייתי בפריס שלוש שנים ועבדתי שם עם גדולי הזמרים, כמו ננה מושקורי, מרי לפורה, סרז' לאמא ואחרים. לאחרונה קיבלתי דרישת שלום מפריס: הם בחרו מתוך שלוש מאות אלף שירים את חמישים השירים המובחרים, ושיר אחד מהם היה שלי. בלונדון הייתי אחת-עשרה שנים, מינוס שנה אחת, כשחזרתי לארץ למלחמת יום הכיפורים ונפצעתי. בלונדון ניהלתי חברה גדולה למוסיקה. עשיתי שם הפקה גדולה מאד לשירי נתן יונתן ולשירי נתן אלתרמן. הגיעו אליי אמנם ישראלים, כמו חוה אלברשטיין, שהקליטה באולפן שעבדתי בו, נורית גלרון, 'צמד הפרברים', עדנה גורן ועוד. היה לי חשוב לשמור על הקטע הישראלי שלי. כשהייתי בלונדון, כבר כתבתי מוסיקה ליותר מחמישים סרטי קולנוע, בארץ ובצרפת, בלונדון ובארה"ב. החלטתי שאני חייב ללמוד קולנוע, ונרשמתי לאקדמיה לסרטים במגמת מוסיקה. כמו כן כתבתי בלונדון מוסיקה להפקת ענק של חיים טופול 'סדרת התנ"ך'. כן הלחנתי מוסיקה לסדרות טלוויזיה מפורסמות, אנגליות ואמריקניות.

בוקר אחד כשבאתי לעבודה, שאלה אותי המזכירה שלי: "מיסטר היימן, להכין לך ספל תה כרגיל?" – ואז תפסתי את עצמי ושאלתי מתי כתבתי שיר בעברית בפעם האחרונה? חייתי שם היטב, עם משכורת גדולה, ניהלתי עסק עם מחזור כספי ענק, אבל התגעגעתי נורא לבית, לשפה, לאנשים, התפטרתי וחזרתי.

איך נולדה העמותה למורשת הזמר העברי?
בשנת 2000 קיבלתי על עצמי לערוך סדרה של תקליטורי נוסטלגיה של הזמר העברי משנות החמישים והשישים. שיחזרתי כחמישים הפקות ותקליטורים, כמו 'גשר הירקון', 'אסתר עופרים', 'שירי תל-אביב' ועוד ועוד, ואז הקמתי את העמותה למורשת הזמר העברי, שאני היו"ר שלה, עורך הסדרה והזרוע המבצעת שלה. מטרת העמותה היא להנציח את יצירתם של מניחי היסוד בזמר העברי – יוצרים מופלאים, שהקימו תרבות יש מאין, שהולכים ונשכחים. החומרים הולכים ומתכלים והם פאר תרבות הזמר שלנו: יוסף הדר, גיל אלדמע, אמיתי נאמן ועמנואל זמיר, לצד עוד יוצרים מופלאים, שעיצבו דור של תרבות. אני מקדיש לכך את רוב זמני, בהתנדבות מוחלטת.

מי מהמוסדות תומך בך, מי מממן?
המוסדות לא נותנים כלום. הכסף בא מתרומות. אני מנדנד. על כל עשרה שאני פונה אליהם, אני שומע טריקת דלת מתשעה, אבל אחד מקשיב. זה גוזל המון-המון זמן וכרוך באכזבות, אבל הוצאנו כבר תשעה-עשר דיסקים ונתחיל לעבוד בקרוב על הדיסק העשרים.

הריאיון התפרסם בעיתון 'שער למתחיל' ביום 19 במאי 2009

***
אהוד בן עזר

אהוד בן עזר [נ' 1936] מספר: סבי יהודה ראב בן עזר (1858-1948), שעל ברכיו גדלתי, עלה מהונגריה לארץ-ישראל בשנת 1875 [או 1876] עם אביו אלעזר-לאזאר ראב, שתי אחיותיו ואחיו הצעיר משה שמואל. בשנת 1878 היו יהודה ואביו במייסדי פתח-תקווה, המושבה הראשונה של העלייה הראשונה. בנו הבכור של יהודה ראב מאשתו השנייה, לאה לבית שיינברגר מירושלים, שנולדה אף היא בהונגריה – היה ברוך בן עזר ראב (1887-1960), בן זכר ראשון של פתח-תקווה. בתו הבכורה של ברוך, שמחה, נישאה לצבי שכטמן, לימים שוחט. [אחיינו הוא חתן פרס נובל דן שכטמן, בן פתח-תקווה]. שמחה וצבי עברו בגיל מבוגר-יחסית מפתח-תקווה, שבה היה להם משק מפואר ששכן בסימטה ממערב לקיבוץ גבעת השלושה הישן – לערד, והיו שותפים להקמת מלון "נוף ערד" שבו גרו בקומה העליונה, מול המדבר, עד אחרית ימיהם. לשמחה וצבי נולדו גיורא, רן וחוה. בנם רן נהרג במלחמת יום הכיפורים והוא החלל הראשון, ותודה לאל גם היחיד, מכל צאצאיו הרבים של יהודה ראב. רן שוחט השאיר אחריו אישה צעירה, מאירה [לימים מימוני], ובן, רועי. לימים נישא רועי שוחט לזמרת סי היימן והיא ילדה לו את יהלי שוחט, בנה הצעיר. יהלי הוא גם נכדו של נחום נחצ'ה היימן, כך שבני משפחות בן עזר ראב והיימן – קרובים בזכות הנכד המשותף.

יצחק מאיר
לשמו של נחום היימן ולאלף שיריו

יש והחיים כבים עם מות. כל החיים. למן יום היוולדו של אדם. ילדותו. בחרותו. אהבותיו. תקוותיו. ייאושו. זקנתו. אפילו ילדיו. הוא מתחיל את מותו בלי השאר מאחור זכר. ויש שהחיים ניצתים עם מות. עם לכתו נזכרים במת כי נזנח בדלת אמותיו לבדו, ושבים אליו כאילו יכולים למלא חסרונו באהבה, בהערכה, בהכרה, בהוקרה, בכבוד, בהשתאות לנוכח היותו במחבואיו רוח המניעה עצי כל הגנים בעולם.

ויש וכל עוד נותר אחרי מי שהלך לבית עולמו מי שזוכר כאן את שמו, נעים עוד פה צללים מחייו עד שגם מי שזכר אותו מחזיר נשמתו לבוראו, וגם הצללים נסים ללא שוב. ויש שפורש בדממה האחרונה שהסתתרה בצווחת החיים הראשונה בפגוש הילוד את אוויר העולם ואיננו יודע כי שיר אחד, לו רק אחד, נותר אחריו, לאיית תיבת "נצח" בניגון.

18.08.2016
חדשות אחרונות
סי היימן: "אני בת של איש מאוד גדול. גאון"
02/10/2016:ישראל היום
ימי הילדות העליזים בקיבוץ, האמנים שעלו לרגל, החיים בחו"ל, היחסים המורכבים, הניתוק וההתפייסות, הפרידה בבית החולים והגעגוע הגדול שנשאר. סי היימן מדברת על אביה, נחצ'ה היימן, האיש שחיב...קרא עוד

הערות על השיר "בבוא יומי"
25/09/2016:דף הפייסבוק של יעקב גרוס
השיר "בבוא יומי" היה קיים כבר ב2012 ונקרא בשם "הצוואה". כעבור שנתיים נחצ'ה מסר לפרסום את השיר לעיתון "רוקדים". למיטב הבנתי, כל השיר נכתב בעצם ע"י נחצ'ה....קרא עוד

האזכרה וגילוי המצבה
16/09/2016:דף הפייסבוק של איריס
מבחר תמונות מטקס האזכרה וגילוי מצבה שנערך לנחום היימן במלאת 30 לפטירתו. צילמה וכתבה איריס גרינברג...קרא עוד

אזכרה - 30 לנחצ'ה היימן
16/09/2016:פייסבוק(מקורות שונים)
טקס האזכרה וגילוי מצבה כלל קריאת פרקי תהילים וקדיש ליד הקבר. לאחר מכן התכנסו החברים בהנחיית שמוליק צבי לטקס צנוע עם שירים ודברים לזכרו של נחצ'ה. ...קרא עוד

נכדו של נחצ'ה: תומר עפרון במופע לכבוד סבו
11/09/2016:זאפה
תומר עפרון, נכדו של נחצ'ה, מקדיש את המופע הראשון שלו בפסטיבל הפסנתר, לסבו שהלך החודש לעולמו ...קרא עוד

הערות על נחצ'ה
29/08/2016:חדשות בן-עזר גיליון 1173
הערות מעמוד הפייסבוק של יוסי אחימאיר כפי שפורסמו בגיליון 1173 של חדשות בן עזר...קרא עוד

שיר פרידה
26/08/2016:חדשות הוד השרון
שאול דור, חברו הטוב של נחום (נחצ'ה) היימן ז"ל, מספר על מערכת היחסים הקרובה של השניים ועל הפרידה מהאיש שכל כך אהב...קרא עוד

לנחצ'ה היימן - - - - - - אִישׁ הַשִּׁירִים
25/08/2016:חדשות בן עזר -1172
מתוך השירון "אתמול, היום, מחר – אני ממשיך לשיר"
מועדון הזמר בני-שמעון, קיבוץ דביר, שירון מס' 275
כ"ג בטבת תשע"ד – 26 בדצמבר 2013...קרא עוד

חיפה נפרדת מנחום (נחצ'ה) היימן
25/08/2016:פייסבוק
אפי נצר מנחה מופע פרידה מנחום היימן בהשתתפות ביתו סי, ואמנים נוספים. המופע בחסות עיריית חיפה ....קרא עוד

כמו צמח בר
25/08/2016:חדשות בן-עזר גיליון 1172
לפני מספר שנים נחצ'ה נרשם לקבל את כתב העת העיתי "חדשות בן עזר" וקרא אותו בשקיקה. בגיליון מס' 1172 שוב כותב אורי הייטנר על נחצ'ה ועל פועלו....קרא עוד

"שירים עד כאן" מקאמה-נחום היימן
25/08/2016:פייסבוק
השבוע במקום שיר השבוע, מקאמה לאיש השירים נחום היימן,נחצ'ה, שהלך לעולמו....קרא עוד

אורי הרפז: אני ממשיך לשיר את שיריו של נחצ'ה
24/08/2016:פייסבוק
...קרא עוד

חדשות בן-עזר - לזכרו של נחום היימן
22/08/2016:חדשות בן-עזר
לפני מספר שנים נחצ'ה נרשם לקבל את כתב העת העיתי "חדשות בן עזר" וקרא אותו בשקיקה.
בגיליון מס' 1171 כותבים על נחצ'ה ועל פועלו....קרא עוד

יעקב גרוס: חופים הם לפעמים געגועים לנחצ'ה
19/08/2016:פייסבוק
הספד שכתבתי לנחצ'ה - ונבצר ממני לקרוא אותו למוקיריו (אפשר לשתף)...קרא עוד

אורי הרפז: ערב עצוב מאוד. נחצ'ה איננו
19/08/2016:פייסבוק
אני מרגיש הקלה על שהספקתי להוציא את האלבום של יצירותיו על גיטרה בעודו עמנו, ולתת לו את הכבוד הראוי לו - וגם עוד כמה רגעי חיוך ואושר....קרא עוד

נחום היימן הובא למנוחות
18/08/2016:Walla
מאות ליוו את חתן פרס ישראל נחום היימן בדרכו האחרונה. "נחצ'ה הוכיח שוב ושוב את כוחה של המנגינה", ספדה שרת התרבות והספורט בטקס האשכבה בקאמרי...קרא עוד

סי היימן בלוויית אביה: "היית אדם נדיר, אבל גם זאב בודד"
18/08/2016:YNET
מאות אנשים ליוו את חתן פרס ישראל, המלחין והיוצר נחום (נחצ'ה) היימן, בדרכו האחרונה. "ממשיכה את מנגינתך לילה לילה, ואמשיך", ספדה לו בתו סי. מעל הקבר הטרי שרו הנוכחים את "חופים" ונפרד...קרא עוד

סי היימן נפרדת מאביה בטקס לזכרו: "היכן שלא היית, שם ניגנת"
18/08/2016:YNET
הזמרת דיברה בטקס האשכבה של אביה, המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, שהלך לעולמו בגיל 82. "הוא מת לי בידיים", אמרה, וסיפרה על צוואתו: "הוא ביקש שלא נבכה, שנשיר אותו". השרה מירי רגב: "הוא הי...קרא עוד

נפרדים: השירים הגדולים של נחום היימן
17/08/2016:YNET
יצירתו הענפה של נחום (נחצ'ה) היימן הציבה לא מעט נכסי צאן ברזל בזמר העברי, כבר מימי קום המדינה. בין אם היו אלה שיריו של נתן יונתן, ביצועיהן של הלהקות הצבאיות או אלבום אהוב לילדים, ב...קרא עוד

בוז'י הרצוג מבקר את נחצ'ה
27/05/2016:פייסבוק
בזמן הדיונים בין הליכוד והמחנה הציוני מצא הרצוג זמן לבוא לבקר את נחצ'ה בבית אור בכפר סבא ...קרא עוד

יום הולדת לנחצ'ה
02/05/2016:פייסבוק
שישי אישי חוגגים לנחצ'ה יום הולדת עם המנחה שמוליק צבי ואמנים אורחים ...קרא עוד

ערב הוקרה לנחצ'ה בבית היוצר
01/05/2016:פייסבוק
ערב מחווה מיוחד בחסות קבוצת "יוצרים בצוותא" בו אמני הקבוצה ואומנים אורחים ישירו את שיריו של נחצ'ה....קרא עוד

ערב מחווה והתרמה למען נחצ'ה
10/03/2016:פייסבוק
ועד כפר גנים ג' ומתנס עולמות הזמינו את אוהבי הזמר העברי לערב מרגש עם שיריו של נחום היימן...קרא עוד

נחום היימן עבר לגור בדיור מוגן
27/01/2016:פייסבוק
לנחום היימן חתן פרס ישראל לזמר העברי יש בית חדש. אתמול העברתי אותו לדיור מוגן בבית בכפר. "בית אור" רחוב בן יהודה 71 כפר סבא. תודה מקרב לב לבעלים דורי זלצר לעובדת הסוציאלית יעל אטיא...קרא עוד

נחום היימן: "ההבטחות של נתניהו, זה קדחת"
22/01/2016:עכבר העיר
בדירתו הצנועה שבפתח תקווה, עם בעיות בריאותיות לא פשוטות, נחום היימן אופטימי ומחויך, מרוצה מאוד מהקריאה של בתו סי היימן לבוא לבקר אותו, ומעריך את אלו שכבר באו. ראיון על מוזיקה, על ה...קרא עוד


לזכרו. כיתוב/עיצוב: גלי רביץ







Copyright ©2012 כל הזכויות שמורות
[ניהול תוכן] [מפת האתר]
Powered by Smarty-3.1.12 and ApPHP MicroCMS Pro v3.9.x
שלום , אתה מחובר עם שם משתמש:
server:nachumheiman.com