NachumHeiman.com:האתר של נחום היימן

חופים



להזמנת התקליטור הקלק כאן








לפני מלחמת ששת הימים הגיע לארץ מישל לגראנד לצורך השלמת סדרת תכניות בהנחייתו שנקראה "מישל לגראנד" ב... (תכנית טלויזיה שבה ביקר לגראנד בכל ארץ והביא ניחוח מתרבותה העממית אל צופי הטלויזיה בצרפת). באותה תקופה, הגבעטרון וחמישיית גלבוע היו באחד משיאי פרסומם ולפיכך נבחרו לייצג את תרבותה העממית של ישראל לאותה סדרה. מטבע הדברים התכנית אודות ישראל הוסרטה בעמק יזרעאל כשהגבעטרון והחמשייה עמדו במרכזה.

לעולם לא אשכח את הרגע שבו הגיע הצוות הצרפתי לקיבוץ בית אלפא. היתה שעת ערב מאוחרת והמפיק דחק במישל לגראנד לסיים את פגישת ההכרות על מנת להגיע בזמן לבית המלון בטבריה. מישל לחץ את ידי ומילמל משהו בצרפתית שממנה לא הבינותי ולו מילה אחת, אך חיש קל עברנו לשוחח באנגלית ונוצרה חיבה הדדית אשר לימים הניבה פירות רבים. מישל ביקש לראות תוים של אחת ממנגינותי האופייניות לשירת הגבעטרון ונתתי לו את תווי השיר "ניצנים נראו בארץ" הוא התיישב ליד הפסנתר שבחדר האוכל ו... במשך עשר דקות ניגן את השיר בכל עשרים וארבע הסולמות הקיימים, באימפרוביזציה, כשכל סולם נוגן בסגנון מוזיקלי אחר. הייתי בהלם, שקענו בשיחה וסיכמנו את מהלכי העבודה למחרת וכל אחד פנה לדרכו.

הצוות שהה בעמק כשלושה ימים שבהם נוצרו קשרי חיבה אמיתיים ביני לבין לגראנד. לפני שובו לצרפת אמר לי משפט אשר בדיעבד, שינה במידה רבה את מהלך חיי. "אם תחליט לבוא פעם לאירופה", כך אמר, "אעזור לך להכיר את האנשים הנכונים כי לדעתי ,יש בך משהו...".

מלחמת ששת הימים הסתיימה, ובעקבותיה נולד אותו אי שקט פנימי שגרם לי לארוז את המזוודות ולהפליג ישר לפריז. נפרדתי מהגבעטרון ומחמשיית גלבוע, מן הזמרים שאתם עבדתי בארץ ויצאתי אל הלא נודע בצרפת. הייתי תמים ולא הבנתי כי המילים "כשתגיע אעזור לך..." אינן שוות את הבל הפה של מי שאמר אותן, אך במקרה של מישל לגראנד הוא אמר, והתכוון למה שאמר, תוך ימים ספורים הכרתי בעזרתו של מישל את אדי מארנה (אחד מגדולי פזמונאי צרפת) וחיי היצירה שלי החלו לזרום מחדש בצרפת.

את המשך הרפתקאותי בפריז אשמור להזדמנות אחרת (ואלה עוד תבאנה). לאחר כמעט שלוש שנים בפריז גמלה בי ההחלטה לעבור ללונדון, חיים טופול מצא למעני דירה בבנין שבו התגורר והחלה תקופה חדשה שבה השתלבתי בחיי המוזיקה של בירת אנגליה (וגם על השנים הללו עוד יכתב ויאמר).

בוקר אחד, בשלהי שנת 1983, הגעתי למשרד של החברה למוזיקה אותה ניהלתי, המזכירה הגישה לי כוס תה, עזרה לי להוריד את המעיל ולפתע, כאילו מתוך ערפל של מחשבה שנבעה ממרכז חיי, שאלתי את עצמי "מתי הלחנת בפעם האחרונה שיר בעברית...?"
עוד באותו יום הודעתי לבעלי החברה (בשוויץ) כי סיימתי את שנות שהותי בבירה האנגלית וכי אני חוזר הביתה.

ואז, בערבו של אותו יום נולדה למעשה הפקת "חופים". כשבועיים לאחר ההחלטה נסעתי לארץ לוודא שהיא עדיין קיימת במתכונת שבה עזבתי אותה, והתחלתי את ההכנות המוקדמות למופע שכללו פגישות עם נתן יונתן, רחל שפירא, נגנים, מעבדים וזמרים. עם שובי הביתה לצמיתות (בנובמבר 1984) החלו החזרות לקראת המופע שרץ על במות ישראל מעל 250 פעם במרוצת שלוש שנים.

"שירים עד כאן" "אנשי הגשם" "תפילת דייג" "חופים" "נחל התנינים" ועוד רבים, הם רק חלק משירי ההפקה אשר היום, בעידן התקליטורים רואה אור לראשונה על גבי תקליטור במתכונת המלאה. חני ליבנה, משה דץ, ומאיר בנאי התחילו את דרכם בהפקה זו, ליזה קחטן ואיציק בכר חיים נכון להיום בארה"ב ועושים חייל, ואילו השירים, אלה פרסו כנפיים במרוצת השנים ואט אט עושים את דרכם הלאה אל אותו "מחוז" בלתי נראה אשר אולי ביום מן הימים יכנס לקטגוריית "שירי העם".





Copyright ©2012 כל הזכויות שמורות
[ניהול תוכן] [מפת האתר]
Powered by Smarty-3.1.12 and ApPHP MicroCMS Pro v3.9.x
שלום , אתה מחובר עם שם משתמש:
server:nachumheiman.com